בין סערת חושים לקהות חושים – היבטים רגשיים לליקוי בוויסות החושי.
SMD (Sensory Modulation Disorder)

כתבה: דפנה ורם

ליקוי בוויסות  החושי, הוא ליקוי ביכולתו של האדם לווסת את העוצמות, האינטנסיביות ואופי התגובות שלו לגירויים חושיים. הליקוי עלול ליצור קשיים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים.

 בשנים האחרונות צפה ועלתה המודעות ללקות בוויסות החושי, לקות אשר כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממנה, ועם זאת כמעט ולא מודעים לקיומה. פעם קראו להם "ילדים עצלנים", "ילדים רעים", "ילדים מופרעים", מה שלא תרם לדימוי העצמי שלהם והותיר אותם להתמודד עם  קושי התחושתי בתחושות קשות. 

המודעות לקושי התחושתי הוא לעיתים קריטית להתפתחות תקינה. לעיתים נפגוש ילדים עם קושי חושי שלא הופנו לעזרה מקצועית , מה שעשוי לפגוע בתפקוד התקין של הילד, בקושי בהתפתחות התקינה ובהתפתחות קשיים רגשיים והתנהגותיים.

וויסות היא מיומנות מרכזית המשפיעה על התפקוד והיא מופיעה במספר לא מבוטל של שטחים: אכילה, שינה, לבוש, היכולת למעברים והיכולת להתמודד שם פרידות. (למשל, פרידה מההורים למסגרת החינוכית). בהמשך גם , יכולת זו עלולה להשפיע על וויסות ריגשי, התנהגותי וחברתי.

שלושת סוגי הליקוי בוויסות חושי:

  1. תת- תגובתיות: קהות חושים -"מה? "הילד יתעלם מגירוי חושי או לא יגיב אליו.
  2. תגובתיות יתר: סערת חושים- "אוי לא"- הילד יגיב בצורה לא מותאמת לעוצמה ולתדירות הגירוי. הוא יימנע מרעש, ממגע וממזונות.
  3. דפוס מחפש: "עוד.. הילד יחפש אחר גרייה חושית, למשל, ירוץ מגירוי לגירוי, ירבה לגעת, יחפש גרייה חזקה כגון, מוסיקה חזקה, צלילים חזקים, אורות צבעוניים ונוצצים ריחות חזקים ועוד.

הלקות יכולה להתבטא בסוג אחד או בשלושה סוגים, בחוש אחד או במספר חושים. בנוסף, היא יכולה להתאפיין במעברים חדים במהלך היום, כאשר בבוקר הילד יירתע ממגעה של אמא ובהמשך היום ירוץ לחבק ילדים בגן.  

ילד  שמגלה סימנים של קושי בוויסות חושי , וזה משפיע על תפקוד לקוי זקוק לאבחון  על ידי מרפאה. לאחר שיאובחן, כדאי להנגיש לו את את הקושי. להסתכל על התופעה ב"זכוכית מגדלת" או ב"משקפיים תחושתיות" ואז, הקושי יכול להראות פחות מפחיד ומלחיץ. ממקום של קבלת הקושי, קל יותר לתקשר עם הילד. אפשר להסביר לילד  שיש לו קושי בוויסות חושי. אפשר להציע לו להשתמש בדימוי כדי לתאר את הקושי שלו בוויסות חושי. יש ילדים המשתמשים בדימוי של סכר  המתקשה לעמוד בעומס. יש ילדים המשתמשים בדימוי של חיישן שהפסיק לפעול.  כל ילד ישתמש בדימוי מתוך החוויה שלו.

לאחר שהילד בחר בדימוי, נזמין אותו לנגן את המנגינה של הדימוי, לשיר שיר על הדימוי, לצייר את הדימוי, להציג את הדימוי ועוד.  לאחר שנברר כיצד הילד מרגיש, נוכל לעבד  את הקושי בעזרת סיפורים סנסוריים, שירים והצגות. במשך ננסה לזהות את הצרכים התחושתיים שלו, נבדוק אם הם מסייעים לו בתפקוד או שמפריעים לו בתפקוד ונבדוק עם הילד אילו גירויים ייתנו מענה לצורך התחושתי ללא הפרעה לסביבה. הילד אמור להסתגל לסביבה ולא להיפך.

כיצד מתמודדים עם הליקוי?

הבשורה הטובה היא שניתן ללמוד לווסת כדי להתמודד עם הליקוי. מודעות לקושי הנגשה וסינגור עצמי יקלו על הילד בהתמודדות.

  1. פתחו מודעות לקושי.
  2. זהו את הצרכים החושיים.
  3. קבלו את הקושי.
  4. נרמלו את הקושי.
  5. הנגישו את התופעה לילד.
  6. הנחו את הילד מה כדאי לעשות במקום מה לא לעשות?
  7. הסביבה לא תתאים את עצמה אל הילד. למדו אותו להתאים את עצמו לסביבה.
  8. ספקו גרייה רב חושית במהלך היום – פעילות מוסיקה שירה, בישול, גינת ירק.
  9. צרו קופסאות תחושה: נא לגעת, נא להתבונן, נא להקשיב.

     10.פנו לעזרה מקצועית אם לילד קושי בתפקוד.  

תכננו סדר- יום קבוע – שיגרה קבועה המותאמת לצורכי הילד ואילוצי הסביבה. הכינו בעזרת לוח מחיק תכנית סדר- יום עם ציורים הממחישים את הפעילות.

שיגרה קבועה תסייע בתפיסת סדר, צורה ותקל על מעברים.  
כדאי לתכנן: פעילויות מוסיקה, אומנות, דרמה וריקוד המשלבות אלמנטים של וויסות תוך כדי משחק.

שלבו הכנת ארוחת צהריים משותפת, פעילות מים כמו בועות סבון, בריכה,  פעילות בגינה, הכנת ארוחת ערב והכנה לשינה, מסאז' עמוק, שיר ערש.  הפעילויות המשותפות  יענו על הצרכים התחושתיים של הילד, יתנו לו תחושת שליטה ויתרמו לחיזוק ביטחונו העצמי והעלאת תחושת הערך העצמי.

 מוזמנים ללמוד ולהעשיר את הידע על  הוויסות החושי בספרי: "האפצ'י הגדול של אבא של אורי".

דילוג לתוכן