במאמר זה אציג את  מודל מִנְהֶלֶת לפיתוח התפקודים הניהוליים, תפקודים התורמים לניהול תפקודי הקשב וההתארגנות.

קושי בוויסות קשב  וקשיים בתכנון ובהתארגנות באים לידי ביטוי  אצל ילדים בקושי להחזיק קשב לאורך זמן ולהתמיד במשימה, בדפוס מוסחות, בנטייה לאימפולסיביות ובקושי לשאת תסכול.

אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז קיים קושי בתפקודים הניהוליים. תפקודים ניהוליים (Executive Function= EF) הם התפקודים שאחראים על הניהול העצמי.

 Diamond (2013) מציגה את ליבת שלושת התפקודים הניהוליים:

 1 . עיכוב תגובה זוהי היכולת  לשליטה עצמית והיכולת לעצור אימפולסיביות.

2. זיכרון עבודה זוהי היכולת להחזיק מידע בזיכרון ולעבוד עליו.
3. גמישות מחשבתית- זוהי היכולת חשיבה מחוץ לקופסה: היכולת לעשות סויטצ' (שינוי)- מחשבתי, היכולת לחשיבה רב כיוונית, כלומר לגשת לבעיה מכמה כיוונים ומכמה נק' מבט.

האזור הפרונטאלי במוח אחראי על  תפקודי החשיבה מסדר גבוה. ההתייחסות מהמחקרים מדברים על היבטים  נוספים של תפקודים ניהוליים: התכנון וההתארגנות, להתמיד לעבר משימה,  על הפיקוח והבקרה,  על היכולת לקחת בחשבון את התוצאה של מעשה שנעשה  על סמך ניסיון עבר,  על פתרון בעיות ועל ויסות רגשי.

קושי בתפקודים הניהוליים יבוא לידי ביטוי בקושי בתפקוד הלימודי, קושי בתכנון סדר יום, תכנון לו"ז וביצועו, קושי בקביעת מטרות ובהצבת יעדים, קושי להתמודד עם מטלות  חיים יומיומיות  וכן, קושי לשאת תסכול.

מודעות לתפקודים ניהוליים היא תהליך של מטא קוגניציה, מעין חשיבה על חשיבה. הכרה בקושי בתפקודים ניהוליים ובנחיצותם של תפקודים ניהוליים, תוביל  לעלייה במוטיבציה, לכניסה לתהליך של התמודדות עם הקושי ופיתוח מיומנויות של תפקודים ניהוליים ולבסוף, תוביל גם לאחריות ולעצמאות בתפקודים הניהוליים.

בחרתי בחמישה תפקודים עיקריים שיכולים לסייע בוויסות ההתארגנות ובוויסות הקשב. מודל מִנְהֶלֶ"ת שפיתחתי יכול לסייע ולתרום לפיתוח מיומנויות התפקודים הניהוליים.  בחרתי בראשי התיבות מִנְהֶלֶ"ת כדי להזכיר לנו שכדי לפתח תפקודים ניהוליים, עלינו להתייחס למוח  שלנו  כמִנְהֶלֶת. מהי מִנְהֶלֶת?

 פרוש מילוג- מילון עיברי ברשת,  מִנְהֶלֶת היא גוף שתפקידו לנהל את העניינים השוטפים של חברה, ארגון, מוסד וכד'. מודל מִנְהֶלֶ"ת מציע מעין דימוי של מִנְהֶלֶת, מעין מפקדה הזקוקה לאחראי מתכנן הקובע מטרה ותוכנית, פורטת אותה לשלבים, מזהה קשיים עתידיים ולומד לפתור בעיות עתידיות.

הרציונל: כאשר ילדים עם  קושי בתפקודים ניהוליים ייחשפו למודל מִנְהֶלֶ"ת , ויהיו מודעים לעובדה שהם אחראיים לניהול התפקודים הניהוליים שלהם, יוכלו לפעול מתוך מודעות, אחריות ומחויבות לתהליך של פיתוח תפקודים ניהוליים.

אסטרטגיות פעולה: חשיפה לפונקציות הניהוליות העיקריות במודל מִנְהֶלֶ"ת, הכרתן, הכרת תפקידן וחיוניותם לוויסות התפקוד, הכרת הכלים השונים לשיפור התפקוד הספציפי.

זיהוי  הכוח החזק בתפקודים הניהוליים  שלי– מהי הפונקציה הניהולית שאני חזק בה?, יש להעצים את הילד ולחזק אותו ביכולת הספציפית כדי לחזק את הביטחון העצמי והדימוי העצמי.

האתגר בתהליך הכרת מודל מִנְהֶלֶת: זיהוי התפקוד/ תפקודים העיקריים המאתגר/ים אותי. במה אני מתקשה? באיזו פונקציה עלי להתעכב כדי ללמוד אסטרטגיות פעולה לפיתוח פונקציה זו. הכרה בקושי ובאתגר המרכזי הוא תהליך חשוב בחיזוק התפקודים הניהוליים.

פירוט  התפקודים הניהוליים:

מודל מִנְהֶלֶ"ת כולל מ- מטרה, נ– פתרון בעיות, ה– התחלתי?, ל– לא , ת– תגובה. ניתן  לעבוד על כל פונקציה בהרחבה. העבודה במודל מִנְהֶלֶת העבודה היא על המיומנויות, לא בהכרח בסדר האותיות מִנְהֶלֶ"ת.

רעיונות מרכזיים לעבודה:

1. מ- מטרה: זוהי פונקציה הראשונה שנבדוק ונעמיק בה. הצבת מטרה היא חלק מרכזי בתכנון. האם הילד יודע מהו תכנון? כיצד נכין תוכנית? לשם מה היא נחוצה? מתי מכינים תוכנית? מה המטרה שאני מציב לעצמי? בכדי לרכוש את מיומנות השגת מטרה, נלמד מהי תוכנית ותכנון על מנת להציב מטרה.

בעזרת אסטרטגיות שונות ניתן לרכוש פונקציה זו. כדי לעמוד במשימה או במטרה עלי לפרק את המטלה ולצמצם אותה למטלות קטנות. האם הצבתי לעצמי יעדים קטנים? פירוק המשימה למטלות קטנות יכולה  להיות יעילה ואפקטיבית. כשילד מוצא את עצמו במצב של  חוסר תפקוד, הוא מתקשה לחזור לתפקוד. נזהה מצב של חוסר תפקוד ונפתח מיומנות בקרה: לעיתים נגלה שהוא לקח על עצמו משימות רבות מידי. כדי להחזיר את תחושת ההתארגנות ואת תחושת שליטה,  נלמד לקבוע  תוכנית עם 2-3 מטלות קטנות. נעסוק בפירוק מטלה: התחלה- אמצע- סוף ונראה כיצד אסטרטגיות אילו מסייעות בהתמדה.

2. נ- פתרון בעיות: זוהי פונקציה חשובה שאנו פוגשים בכל מהלך החיים כאשר אנו מתחילים במשימה לימודית לעיתים אנו נתקלים בבעיה. מיומנות פתירת בעיות היא מיומנות הדורשת מודעות ותרגול.

אסטרטגיות שונות בהן ניתן להשתמש: כאשר אני ניגש לבעיה ולא מצליח להתמודד עימה, אנסה לחשוב בגמישות מחשבתית בדרך שונה . לעיתים אני יכול לעזוב את הבעיה הספציפית ולשוב אליה לאחר הפסקה עם נקודת נבט שונה שיכולה לסייע בפתרון. אם לא הצלחתי , האם אני נוהג לבקש עזרה? ילדים רבים נמנעים מלבקש עזרה כי חווים את בקשת העזרה כחולשה ולכן מעדיפים להימנע מבקשת עזרה. איך אני מתמודד עם קושי? האם אני מצליח להירגע ולפתור את הבעיה.

3. ה- התחלתי? עירור: פונקציה חשובה היא: פונקציית עירור או הפעילות עצמה. ילדים רבים מתכננים להתיישב ולבצע משימה או ללמוד אך אינם מצליחים להתיישב ולעשות זאת. מערכת וויסות פועלת בשני מצבים האחת היא  מצב " ON". הילד שצריך לזהות אם הוא במצב "On" כפי שמוסבר בהמשך.

אסטרטגיה המסייעת להיכנס למצב –"On" סידרת שאלות שניתן להשתמש בהן ולכן הילד צריך לשאול את עצמו: "האם התחלתי לעבוד על היעד שהצבתי לעצמי? האם התחלתי לבצע  את המשימה? מה יעזור לי ללמוד עכשיו? כיצד אוכל לעזור לעצמי ללמוד? עלי להפעיל תזכורת  או טיימר  ובזמן שהשעון מצלצל להתחיל ללמוד. פונקציה זו חשובה במיוחד לילדים המתמודדים עם דחיינות כאסטרטגיית חיים, לעיתים כדרך להתמודד עם חרדה בה חשים, זוהי אסטרטגיה שאינה מקדמת אותם לפעולה, במקום זה נציע להם להתחיל לפעול.

4. ל- לא- עיכוב תגובה: לעיתים מערכת הוויסות צריכה להיות במצב "OFF". זהו מצב מנוגד למצב ההפעלה "On" שהוזכר בפונקציה הקודמת. עיכוב תגובה- אינהיביציה. יכולת אינהיביציה היא פונקציה מרכזית בחיים, שדורשת ריסון ואיפוק עצמי. זוהי יכולת שדורשת מאיתנו לעכב תגובה, מתוך מחשבה והתבוננות ולא לפעול על אוטומט מתוך דחף או אימפולסיביות. זוהי היכולת להגיד לעצמי "לא". ובנוסף, היכולת לשאת את ה"לא", היא יכולת לא פשוטה עבור ילדים רבים. אך יחד עם זאת, יש לדעת לקבל "לא" ולקחת בחשבון שהרבה פעמים נקבל תשובה שלילית.

זוהי יכולת חשובה הנחוצה כדי לנטרל מסיחים והפרעות. לא קל לכבות את ה"רעש הפנימי" שלי. לסגור פלאפון ומסכים ולהתחיל ללמוד.

האסטרטגיות בהן נשתמש: יש לשים לב האם התחלתי להקשיב לשיעור או להרצאה? או שאני מפריע למורה. כנראה שלא הפעלתי את כפתור ה"לא" את כפתור העיכוב תגובה שאני אחראי עליו. האם התחלתי ללמוד או שאני עסוק במסיחים כמו מסכים ועלי לסגור אותם.

5. ת- תגובה- ויסות רגשי: החיים מזמנים לנו סיטואציות מאתגרות. כיצד אני בוחר להגיב לסיטואציה שאני חווה? כיצד אני מגיב לבעיה שנתקלתי בה? כיצד אני מגיב לתסכול, לחוסר הצלחה?

האסטרטגיות שנשתמש בהן: זו נכיר את עולם הרגשות, נלמד לשיים אותם. כיצד אני בוחר להגיב? התגובה  צריכה מותאמת לסיטואציה. אסטרטגיות שנרכוש הן הכרה ברגש גם אם הוא שלילי והוא בלתי נסבל, הבעת הרגש תהיה מותאמת לסיטואציה בעוצמה ובתדירות שלה. שיח רגשי חשוב ותורם לוויסות הרגשי. כשמכירים ברגשות של ילד ונותנים להם תוקף, ילד לומד להביע את התסכול שלו בצורה מווסתת.

לסיכום, הכרת מודל מִנְהֶלֶ"ת , הפונקציות הניהוליות העיקריות, תרגול וזיהוי הכוחות והאתגרים במִנְהֶלֶ"ת יכולים לסייע בנחיצות התפקודים הניהוליים הכרתם ויישומם ופיתוחם בפועל כדי להחזיר את התפקוד, השליטה ותחושת הביטחון והמסוגלות לילד.

ובתרגום מודל מִנְהֶלֶ"ת לאנגלית: Manager  model:

M-Manager

A-Aiming

N– No 

A-Awareness

G-Go  

E-Problem Solving

R-Regulation