מהות גישת המשולש  לטיפול בטראומה היא נתינת פשר לסימפטומים, היוצרת אצל הילד את ההבנה כי הסימפטומים שהם חווים נוצרו כתגובה לטראומה. המודל מקשר בין סיבת הטראומה/ האירוע לסימפטומים תוך נתינת תקווה לעתיד. פיתוח הנרטיב משמש כבסיס לשיח רגשי סביב הטראומה.

בתהליך הטיפול נתייחס לסיבה– נתינת פשר, מהי סיבת הטראומה? מה היה האירוע שגרם לטראומה? מה קרה? נברר את הסימפטומים – מה רואים? ונתינת תקווה.

ניתן להסתכל על רצף עבר- הווה- עתיד המסייע בבניית הרצף של הנרטיב. הסיבה מתייחסת לעבר- מה היה? הסימפטומים מתייחסים להווה והתקווה מתייחסת קדימה עם הפנים לעתיד.

 לעומת הגישה הרווחת של הימנעות משיח על הטראומה, מודל המשולש מהווה נרטיב ייחודי  המעודד שיח על הטראומה והבעת הכאב. השיח  הנרטיבי הוא המפתח לטיפול ולשיקום הנפשי בטראומה.

הגישה השלישית: מודל סיב"ת שואב את רעיון המודל הסיפור החברתי של Carol  Gray. (1991) המשמש ללמידה של מיומנויות חברתיות לילדי     ASD ומקדם הבנה חברתית באמצעות כתיבת סיפור. הסיפור נכתב באוריינטציה חיובית, בהתאם לרמה ההתפתחותית של הילד. הסיפור משלב תמיכה חזותית בעזרת ציורים או תמונות. הסיפור נכתב  כסיפור קצר והוא בעל  מבנה של פתיחה- גוף הסיפור וסיום. הסיפור הוא אישי. הוא נכתב בגוף ראשון, מנקודת מבט של הילד, כדי שהסיפור יהיה מונגש וידידותי.

כאמור, מודל סיב"ת מבוסס על מיזוג  שלושת המודלים. המודל מציע כתיבת ספרון נרטיבי  לקושי בוויסות חושי או ריגשי. הנרטיב יכלול את רצף סיב"ת: סי- סימפטומים, ב- סיבת ות- תקווה.

עקרונות מודל סיב"ת:

המטפל והמטופל יכתבו ספרון על מנת לאפשר את עיבוד הקושי בוויסות חושי/ו הרגשי ייעשה בתהליך החצנת הקושי. ההרחקה של  הנרטיב  לבין הבעיה תאפשר את ניהול הקושי. הסיפורי הייחודי לקושי בוויסות חושי ו/ רגשי מתקף ( תיקוף רגשות) רגשות קשים, מנרמל ( נרמול הקושי) את הקושי ומציע  נחמה ותקווה. הנחת כתיבת הספרון היא שמילים בוראות מציאות חדשה ומייצרת ריפוי. כתיבת הספרון  עם הילד  מעצימה ומספקת תחושת משמעות לילד בתהליך הדרגתי. זהו תהליך, מעצים ומעשיר המלווה ביצירתיות הן מצד המטפל והן מצד המטופל ששיאו הפקת התוצר: הספרון.

יש משהו בקריאת סיפור, בקצב שלו, בכניסה לMode אחר כמעט מדיטטיבי שמאפשר לקורא להירגע, להקשיב בפתיחות ובעזרת חזרתיות, המטופל יכול להפנים את המסרים בספרון. כתיבת הספרון ולבסוף קריאתו שוב ושוב מהווה פעילות חווייתית יצירתית, המשלבת תהליך פסיכו-חינוכי מעשיר. בטיפול, הספרון יכול להוות כלי לעיבוד החוויה הרגשית ולפיתוח השיח הרגשי בבית. הספרון מהווה הפנמת נרטיב התקווה  למתמודדים עם קושי בוויסות חושי/ רגשי.

בניית הנרטיב תעשה בשיתוף ההורה. למשל, ילד הסובל מקושי בוויסות חושי ומגיב  לרעש בהתפרצות, ניתן "פשר" לסימפטומים כלומר: נקשר את הסימפטומים לקושי בוויסות החושי. בסיפור שנספר, ניתן תקווה,  למשל, גיבור הסיפור, יקבל ארגז כלים להתמודדות, באמצעות טכניקות של "רעש לבן, פסק זמן, שימוש באוזניות וכו'.

טכניקות לכתיבת ספרון נרטיבי ע"פ מודל סיב"ת :

• הסיפור עוסק בבעיה שבה ילד עם קושי בוויסות חושי/ רגשי מתמודד. הספרון ייכתב בגוף ראשון, מנקודת מבט של הילד. למשל: " קוראים לי דני, נעים להכיר ואני אספר לכם את הסיפור שלי: יש לי קושי בוויסות חושי"…
• בספרון נדגיש את הרגשות עימם מתמודד ילד עם קושי בוויסות חושי ו/רגשי, למשל: "כעסתי מאוד ש שלא שיתפו אותי במשחק"… וכו'
• הספרון יכול להציע מגוון אסטרטגיות התמודדות שונות ויכול לתת לו כלים להתמודדות עם מצבים שונים. לדוגמא: "אני נושם אחת ושתיים או שותה לי כוס של מים".
• הספרון יכול להיות מורכב ממשפטים בעלי חריזה.
• נשתמש במסרים חיובים המעוררים תקווה: למשל:

"אני ילד רגיש, כל דבר אני מרגיש…

אז מה למדתי על עצמי?

 למדתי שגם ילד רגיש יכול להתגבר…

אני יכול במבוגר להיעזר… 

למדתי לעצור  ולנשום נשימות עמוקות…

אני יכול להירגע לכמה דקות".

• נשתמש בתמיכה ובייצוג חזותי- נאפשר לכתוב ספרון במחברת היוצרת המשכיות, מצד ימין ב"כפולה" לכתוב טקסט ומצד שמאל ב"כפולה" לתת לילד לצייר או  שים תמונה מתאימה של הילד לדוגמא. גירוי חזותי : ציורים ו/ תמונות מעשירים ומעצימים את החוויה של הקריאה. לילדים בוגרים יותר, נציע לכתוב יחד ספרון במחשב ולשלב תמונות  של הילד, אייקונים וכו'.

הסיפור "האפצ'י הגדול של אבא של אורי" שכתבתי  הוא דוגמא לכתיבת נרטיב של ילד הסובל מקושי בוויסות חושי.

*מוזמנים להתנסות בכתיבת ספרון נרטיבי ע"פ מודל סיב"ת בסדנת כתיבת ספרון נרטיבי המיועדת לצוותים טיפוליים.

מודל סיב"ת: