ממוח מלחמה למוח משימה

כתבה: דפנה ורם

החיים שלנו מאתגרים ולעיתים קרובות ילדים חווים התפרצויות  בשל תחושה של הצפה רגשית. במצב זה הם יתקשו להירגע ויגיבו בעוצמה, כי הם מרגישים שהם  במצב של מלחמה למרות שאין סכנה ממשית לחייהם.

במצב זה נשמע ילדים מדברים בטון דיבור חזק ומהיר, הם יטו לדבר בשפה תוקפנית ולא הולמת, ואופן הדיבור יהיה מאשים.

לצופה מבחוץ זה יראה שהילד מגיב כאילו הוא נמצא במצב מלחמה. כמבוגרים האחראיים, ההורים, המטפלים והמורים  ינסו  לעזור לילד להירגע ולגייס אותו לשיתוף פעולה.

מה קורה במוח כשאנו חשים הצפה רגשית?

במצב יומיום, חלקי המוח פועלים בסנכרון. ניתן להרגיש, ניתן לחשוב ולפעול בהיגיון. הקורטקס המכונה קליפת המוח הוא האחראי על פונקציות חשיבה.

אולם, במצב של הצפה רגשית המוח חושב בטעות שהוא במצב מלחמה. כאשר הילד מוצף רגשית גזע המוח מופעל  ואז הקורטקס, האחראי על החשיבה וההיגיון הישר אינו פועל. במצב זה, חלקי המוח אינם פועלים בסנכרון.  במצב זה, המערכות הסימפתטיות נכנסות לפעולה: הדופק, לחץ הדם והטמפרטורה ייכנסו למצב "דחק". הגוף מזהה בטעות מצב סכנה יפעל באחת משלוש אסטרטגיות  תגובה האפשרויות:

FIGHT – FLIGHT- FREEZE:  הילחם- ברח- או קפא.

מודל כף היד של דניאל סיגל (Siegel, 2012) מציע המחשה ויזואלית  למה שקורה במוח: כף היד המקופלת בצורת אגרוף  מהווה מעין  סכמה של המוח. זהו מודל שיכול לסייע להורים וגם לילדים להבין מה קורה במוח בזמן הצפה רגשית. כמו כן, המודל יכול לסייע גם להירגע.

במודל כף  היד מוצגים שלושה אזורים:

  1. שורש כף היד- מייצג את הגזע המוח- זהו החלק הקדום: "המוח הזוחלי" הפרימיטיבי האחראי על הישרדות.
  2. האגודל המקופל על כף היד- מייצג את המערכת הלימבית האחראית על הרגשות (האמיגדלה וההיפוקמפוס).
  3. ארבעת האצבעות האחרות עוטפות את האגודל, מייצגות את הקורטקס- קליפת המוח האחראית על החלק החושב.

במצב יום יום , חלקי המוח פועלים בסנכרון: החלק  העליון של המוח הקורטקס מתקשר עם המערכת  הלימבית והחלק התחתון של המוח וגזע המוח.

מה קורה במצב של הצפה רגשית? כאמור, הקורטקס מפסיק לפעול. המוח לא מתקשר עם המערכת הלימבית ועם גזע המוח ובהמחשה: ארבעת האצבעות נעות לאחור ועולות למעלה- ויוצאות מפעולה. במצב זה ננסה למצוא דרכים להירגע למשל לעשות נשימות, מה שיגרום  לקורטקס לחזור לפעולה, "ולהחזיר את ההיגיון". ובהמחשה: ארבעת האצבעות יורדות למטה וחוזרות לעטוף את המע' הלימבית וגזע המוח האגודל. החזרנו את התקשורת ואת הסנכרון בין הקורטקס, המערכת הלימבית וגזע המוח.

איך זה נראה מבחינה אנטומית?

נוכל להתבונן במבנה המוח: המוח בנוי כך שהחלק האחראי על חשיבה הגבוהה: האונה הפרונטאלית האחראית על חשיבה, תכנון, הקשר בין סיבה לתוצאה ופתרון בעיות, נמצא בחלק הגבוה של המוח, "הקומה העליונה", ואילו החלק הקדום והפרימיטיבי, גזע המוח, האחראי על המערכת הסימפתטיות  המופעל במצבי חירום נמצא בחלק התחתון, "הקומה התחתונה". הקורטקס מתאפיין בגמישות מחשבתית לעומת גזע המוח, המתאפיין בנוקשות ללא יכולת לגמישות ולכן יש צורך להפעיל את הקורטקס, החלק הגבוה, כדי לפעול בגמישות.

  המסר:  מהתגוננות להתבוננות

נערוך שיחה כאשר הילד במצב רגוע ונסביר מהי הצפה רגשית?

נסביר לילד שכאשר הוא נמצא במצב של הצפה רגשית, המח פועל כמו במצב מלחמה, למרות שכאמור האירוע יכול להיות פעוט לצופה מהצד. נוכל להעביר לילד מסר חשוב: "הי אנחנו ננסה למצוא פתרון יחד. אנחנו לא במלחמה, בוא נשתמש במוח משימה ולא במוח מלחמה".

בואו נעלה במעלון, לחלק הגבוה של המוח,  למח העליון  ולא נישאר במדרון.

ההסבר צריך להיות במצב רגוע ולא בזמן הצפה רגשית.

אנו נוהגים לתרגל מצבי חירום כגון ירידה למקלטים כי כאמור בזמן אמת, אנו יכולים להיכנס לסטרס, הקורטקס לא יופעל, ולכן רצוי שנתאמן על מצב זה כדי שנוכל  לפעול ע"פ מאגר הפעולות שהתאמנו עליהן.

גם לקראת הצפה רגשית כדאי להתכונן. כדאי להתאמן על  המעבר ממוח מלחמה למוח משימה, ולהפעיל את  המוח החושב בעזרת הקורטקס כדי לשרוד הצפה רגשית ולפעול בגמישות מחשבתית.

*מוזמנים להמשיך לקרוא מאמרים נוספים ולקבל מידע על כלי ויסות נוספים.

דילוג לתוכן